Mahjong Solitaire נתפס לעיתים כמשחק מזרחי עתיק, אך בצורתו המוכרת הוא בראש ובראשונה חידת מחשב. הוא משתמש באריחים של מהג׳ונג קלאסי, אך כלליו קשורים רק מעט למשחק המסורתי למספר משתתפים. ההיסטוריה שלו החלה בסביבה הדיגיטלית והפכה אותו במהירות לסוג מוכר של משחק יחיד.
ההיסטוריה של Mahjong Solitaire
למה זה לא מהג׳ונג קלאסי
מהג׳ונג מסורתי הוא משחק שולחן למספר משתתפים. Mahjong Solitaire שונה: זו חידת יחיד שבה בוחרים זוגות של אריחים זהים, פתוחים וחופשיים, ומנקים בהדרגה את הלוח.
חידה שמתאימה למסך
המכניקה מתאימה היטב למחשב. התוכנה יוצרת מיד פריסה רב-שכבתית, מציגה את האריחים, מסירה זוגות ומאפשרת להתחיל משחק חדש בלי לסדר ידנית 144 אריחים פיזיים.
PLATO ו-Brodie Lockard
ההיסטוריה המודרנית נקשרת בדרך כלל ל-Brodie Lockard. בשנת 1981 הוא יצר את Mah-Jongg למערכת PLATO וקבע את יסודות הז׳אנר: שכבות, הסרת זוגות, גישה מוגבלת לאריחים ומטרה לנקות את כל השדה.
Shanghai של Activision
בשנת 1986 הוציאה Activision את Shanghai והביאה את הרעיון למחשבים ביתיים. פריסת הפירמידה, המכונה לעיתים «צב», הפכה לסמל של Mahjong Solitaire.
למה המשחק נשאר פופולרי
המשחק אינו דורש ידע במהג׳ונג מסורתי, אבל הוא גם לא התאמה מכנית בלבד. זוג שנבחר לא נכון יכול לחסום אריחים חשובים, ולכן כל מהלך משפיע על ההמשך.
ההיסטוריה של Mahjong Solitaire אינה היסטוריה של משחק הימורים עתיק, אלא של התאמה ממוחשבת מוצלחת של החומר החזותי של מהג׳ונג קלאסי.
שמות, פלטפורמות וממשקים השתנו, אך העיקרון המרכזי נשאר: למצוא זוגות אריחים חופשיים ולנקות את הלוח בהדרגה.